לוטן נ' אחד פלוס אחד דילים ורכישות קבוצתיות בע"מ

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

התובע עותר לפיצוי בסך 31,900 ש"ח מאת הנתבעת בשל משלוח 36 הודעות "ספאם", לטענתו בניגוד לדין וללא הסכמתו.

לטענת התובע, בתקופה שמיום 29.4.11 ל – 21.6.11 שיגרה הנתבעת לתובע 36 הודעות מייל שכוללות דברי פרסומת שונים ללא קבלת הסכמתו (ההודעות צורפו כנספח 1-36 לכתב התביעה).

לפיכך, עותר התובע לפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק בגין משלוח כל הודעה, בסך 1,000 ₪ (לכל הודעה).

הנתבעת איננה חולקת על משלוח ההודעות כאמור, אך טוענת להגנתה, כי התובע או מי מטעמו נרשם לאתר הנתבעת לשם קבלת דברי תוכן ופרסומת ולכן קיבל את ההודעות.

עוד טוענת הנתבעת כי לתובע היתה אפשרות להסיר את כתובת המייל שלו בלחיצת כפתור והוא לא עשה כן, וכן כי מייד עם קבלת ההתראה מאת התובע – ביום 21.6.11 – הסירה לאלתר את כתובתו וחדלה ממשלוח ההודעות.

הנתבעת אף טוענת כי התובע נהג בחוסר תום לב כאשר פנה אליה רק לאחר קבלת 36 הודעות מייל ולא מייד עם קבלת ההודעה הראשונה.

דיון והכרעה

סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת (בזק ושירותים), תשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת) אוסר על מפרסם לשגר "דבר פרסומת" במספר דרכים וביניהם בהודעת מייל, "בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".

אציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הודעות המייל שנשלחו לתובע הינן "דבר פרסומת", כהגדרתו בחוק התקשורת, והדבר אף עולה ממקרא הודעות המייל שצורפו לכתב התביעה.

לפיכך, השאלה הראשונה שיש לבחון הינה האם נתן התובע "הסכמה מפורשת" כאמור, למשלוח ההודעות.

הנטל להוכיח כי ניתנה הסכמה כאמור הינה על הנתבעת – הטוענת להגנה מכוח אותה הסכמה. אני סבור כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח מתן הסכמה כאמור.

הנתבעת לא הציגה כל מסמך המלמד על מתן הסכמה ואף לא טענה כי ניתנה הסכמה בעל פה. כל שטענה הנתבעת היה כי התובע – או מי מטעמו – מסר את כתובת המייל שלו לאתר ונרשם לו.

בסעיף 27 לכתב ההגנה מציינת הנתבעת כי ביום 26.4.11 בשעה 16:42 "נרשמה כתובת המייל של התובע באתר הבית של הנתבעת".

ייתכן כי אכן כך הדבר, אך הנתבעת לא הציגה בדל ראיה כי טענתה נכונה, ויתרה מכך, הנתבעת לא הוכיחה הסכמה של התובע לקבל הודעות מייל עם דברי פרסומת.

מנגד, התובע מכחיש לחלוטין כי נרשם לאתר הבית של הנתבע ומסר את כתובת המייל שלו.

התובע אמר בעדותו:

"מעולם לא נרשמתי לאתר, לא בדרך כזאת ולא בדרך אחרת. לא במייל, לא בטלפון" (עמ' 1 לפר' ש' 28 – 29).

אני נותן אמון מלא בעדות התובע, שהעיד בצורה קוהרנטית ואמינה וניכר שדיבר מדם ליבו.